Tag Archives: נשימה ללב

נשימה: כמה שיותר – יותר טוב?

 

האם אכן "כמה שיותר, יותר טוב"?

כל כך הרבה גישות קיימות היום לנשימה, תוך שימוש בביטויים שונים, כגון:
נשימה עמוקה, נשימה לבטן, נשימת צלעות, נשימה לסרעפת, נשימה מלאה, נשימת יוגה, נשימה מודעת, נשימה דינמית, נשימה קצובה, נשימה אנרגטית, נשימה לאיבר זה או אחר, עיסוי בנשימה, נשימה ראשונית, נשימה מחזורית, נשימה מנקה, ועוד.
וגם – להשתמש בנשימה, לכוון את הנשימה, לשנות את הנשימה, לנצל את הנשימה, להכניס עוד אוויר, להוציא את כל האוויר, וכו'.
הגישות השונות מייחסות מגון תועלות לפעילויות נשימתיות,  בהפעלת הגוף כך או אחרת, תוך שימוש בקול, או ביצוע תנועות.
הנשימה מיועדת בעיקר כדי לנטר את רמות החמצן, הפחמן הדו חמצני, ועוד, ברמת הגוף כולו, וברמת התא. היא ברובה אוטומטית, התנועות הכרוכות בנשימה – הן אוטומטיות, וניהול הנשימה גם הוא אוטומטי.
ההסדרה האוטומטית של הנשימה נעשית במוח תוך כדי דגימה של רמות הגזים בדם, והתאמת התגובה הנשימתית לכך, למשל – על ידי העלאת או הורדת קצב הנשימה, ונפחי הנשימה.
אך התועלת בהאצה, הגדלה, או העמקה יזומה של הנשימה מוטלת בספק, מאחר ולרוב אינה מעלה את קליטת החמצן, למרות שזו התפיסה הרווחת.
יש הבדל בין כמה אוויר נכנס לריאות, לבין כמה חמצן ייקלט בגוף, מאחר ובכל רגע נתון הגוף קולט רק מה שהוא מסוגל לקלוט, ועל כך אין לנו אפשרות להשפיע.
מסקנה:
כשמדובר נשימה לא בהכרח 'כמה שיותר יותר טוב', כל מי שניפח בלון – פעולה שנעשית תוך שאיפות ונשיפות עצומות – והרגיש סחרחורת לאחר מכן, התנסה בכך.
בנשימה כדאי להתערב כמה שפחות, חשוב לאפשר לגוף לנהל את הנשימה שלו, ואם נדרש תיקון או שיפור – לעשות זאת תוך התערבות מינימאלית, כדי לאפשר לגוף להמשיך ולנהל את הנשימה, לפי צרכיו.

הגוף חכם מאיתנו, כדאי לא להפריע לו.

שאלות ותשובות על נשימה בריאה® בשיטת בוטייקו >>
מה מעיד על שיבוש נשימתי ביום יום >>