מה גורם לרעש הנחירות?
רעש הנחירות נובע ממעבר אוויר בגרון על רקמות חלשות. האוויר גורם להרעדה של הרקמות האלה, והרעד יוצר את הרעש.  

למה הדבר דומה?
שמעתם פעם את הרעש שנוצר כשרוח חזקה מרעידה שרוך של תריס?
זה בדיוק מה שקורה בנחירות.

באיזה רקמות בגרון מדובר?
70% מהמקרים - התרופפות של הרקמות הרכות בלוע ושריר החיך
30% מהמקרים - התרופפות בבסיס הלשון.

למה הן חלשות?
עם הגיל ובהתאם למצבנו הגופני, לרמת הפעילות הגופנית ולהרגלים התנועתיים והנשימתיים שלנו יש היחלשות הדרגתית של שרירי הגוף.
את רפיון שרירי השלד אפשר לראות: משתנה החיטוב של הגוף.
את רפיון השרירים הפנימיים בגוף לא רואים, אצל הנוחרים – שומעים...

אבל אמרו לי שיש לי בעייה באף ! ?
רעש הנחירות נוצר בגרון.
שים לב לעובדה שאנשים שישנים בפה פתוח וכלל אינם נושמים דרך האף – נוחרים.
ניתן בבירור לזהות שמקור הרעש בגרון, ובהרבה מקרים אפשר אפילו למצוא סינכרוניזציה בין הרעש, עוצמתו המשתנה ותזוזות שרואים בגרון וסביב הלוע.

אז לא צריך לבדוק את האף אצל אנשים שנוחרים?
אם עברת אירוע טראומטי שגרם לפגיעה באף ובעקבות כך התחילו נחירות – יש טעם לבדוק את הכיוון הזה.
במקרים מועטים הסיבה לנחירות היא חסימה איזושהיא באף. אבל:
- אנשים כאלה סובלים גם במשך היום, לא רק בלילה
- לרוב בעייה אנטומית כזו מזוהה בגיל צעיר, ילדים נוחרים עוברים ניתוח להפסקת נחירות

ובעיות אנטומיות שגורמות לנחירות יכולות להיות רק באף?
לא, חלק מהנחירות נובעים מבעיות אנטומיות ו/או מבניות אחרות, למשל שקדים מודלקים באופן כרוני, ולכך נדרשת התערבות ניתוחית.
גם בעיות כאלה מאפיינות ילדים יותר מאשר מבוגרים.
בדרך כלל נחירות שהתפתחו במשך השנים, והולכות ומתעצמות – אינן מסיבות מבניות.

אז למה הנחירות רק בשינה?
בשינה יש רפיון שרירים בגוף:
לסת שמוטה, נפילת רקמות לחלל הלוע והצרה של מעברי האוויר, כל אלה מאפשרים לאוויר הנשימה להרעיד את הרקמות ליצירת רעש הנחירות.
ריפיון שרירים כזה קורה גם כשנרדמים בישיבה, זו הסיבה לתופעת ה'ניקור' המפורסמת: שרירי הצוואר נרפים ואינם נושאים את הראש.

גורם נוסף בשינה בשכיבה הוא כוח הכובד, שמשפיע על הרקמות הרכות, והן 'מתמוטטות' לתוך חלל הגרון, ועשויות לגרום שם לחסימה.
במקרה הקל – שומעים נחירות.

למה 'במקרה הקל'?
מאחר וברוב המקרים אחרי תקופה של נחירות מתפתח השלב הבא – דום נשימה בשינה, או 'תשניק נשימתי', 'עצירת נשימה בשינה'.
כולם שמות לאותה התופעה: הפסקת נשימה לכמה שניות, וכשהנשימה מתחדשת שומעים נחירות בעוצמה.
במקרים הקלים מדובר בפעמים ספורות בדקה, במקרים הקשים מדובר במאות פעמים במהלך הלילה.

כלומר התקלה הזו מתפתחת בשלבים?
בדיוק, חשוב וכדאי לעצור את ההתדרדרות כמה שיותר מוקדם.
יש להתייחס לנחירות כאל קריאת עזרה של הגוף דווקא במצב שאנחנו לא שולטים על מעשינו, בשינה.

למה, מה הסכנה בעצירת נשימה בשינה?
עצירות הנשימה בשינה פוגעות בתיפקוד הגוף ופוגמות מיידית בשינה. בכל התחדשות של הנשימה יש עלייה חדה בדופק ובלחץ הדם,
עבור אדם כזה השינה היא רצף של אירועי חירום, מאבק להישרדות במקום מנוחה והתחדשות.
מאחר והנשימה משפיעה על כל מערכות הגוף, השיבוש התיפקודי עשוי להתפתח לחמור.
אחרי לילה ללא מנוחה מגיע יום מתיש, התיפקוד קשה, יש קשיי ריכוז, חרדות.
סטטיסטית נמצא שהסובלים מדום נשימה בשינה מועדים פי כמה וכמה ללחץ דם גבוה, אירועי לב, ובעיות בריאות נוספות.
הסובלים מדום נשימה בשינה מעורבים פי 7 ! בתאונות דרכים, ובהמשך יכול להתפתח דיכאון והתקף לב.

ועוד נקודה חשובה:
סעיף 12ב לפקודת התעבורה בישראל מחייב רופא המטפל באדם הסובל מדום נשימה בשינה לדווח על כך. מטופל כזה מופנה לרופא ממיין באגף הרישוי, להחלטה האם האדם כשיר / אינו כשיר לנהיגה. ממצאי הרופא הממיין עשויים לגרום לשלילה זמנית / קבועה של רישיון הנהיגה. 

שאלה 11 בטופס הבדיקות הרפואית לחידוש רישיון ג' >>  - "האם ידוע לך על דום נשימה בשינה? פרט חומרה ושפעתה על הנהיגה"
תשובה חיובית תגרום לפסילת רישיון הנהיגה.

1.לסרטון: סימולציה - נהיגה ועייפות >>

2. לסרטון: סימולציה - נהיגה ועייפות >>

יש רופאים שחושבים שאין נחירות ללא דום נשימה בשינה, כך שגם מי שחושב שהוא 'נוחר בלבד' - עשוי להישלח לבדיקה במעבדת שינה.